מצרי ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק"). התובעת, ילידת 1977, נפגעה בתאונת דרכים ביום 4.5.07, עת נהגה בטרקטורון שהיה בבעלות הנתבע 1 ונטען לגביו כי היה מבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת 2. הנתבעת 2 הכחישה תחילה את חבותה וטענה כי הטרקטורון שהיה מעורב בארוע לא היה מבוטח על ידה וכי בארוע היה מעורב טרקטורון ללא ביטוח חובה. לאור כך תוקן כתב התביעה והוספו הנתבעים 1 ו – 3 כנתבעים נוספים, כאשר הנתבעת 3 אף שיגרה הודעה לצד שלישי כנגד הנתבע 1. התיק נקבע לשמיעת ראיות והתובעת הגישה ראיותיה. ביום 17.8.10 ועוד בטרם הוגשו ראיות מטעם מי מהנתבעים הודיעו הצדדים כי הנתבעת 2 מודה בחבותה וכי הוסכם בין הצדדים כי התביעה כנגד הנתבעים 1 ו– 3 תידחה וכי יינתן פס"ד בהתאם לסעיף 4ג' לחוק לעניין הנזק וההוצאות. ביום 17.8.10 נדחתה התביעה כנגד הנתבעים 1 ו – 3. יש לציין כי סיכומי הנתבעת 2 הגיעו ללשכתי רק ביום 21.10.10, למרות שנראה שהוגשו עוד בחודש ספטמבר.

התובעת איבדה שליטה עת נהגה בטרקטורון. הטרקטורון התהפך ונפל עליה. היא סבלה מחבלות בבטן, בגב וברגל ימין. לאחר יומיים, ביום 6.5.07, פנתה לחדר המיון בבית החולים וולפסון. הבדיקות נמצאו תקינות. לאחר מכן התלוננה גם על כאבי ראש, כאבים בעמוד השדרה המתני ובברך וכן על חרדות. היא הופנתה לבצע טיפולי פיסיותרפיה, נטלה משככי כאבים ותרופות נגד דיכאון. התובעת אינה טוענת לנכות צמיתה עקב התאונה. התובעת היא עקרת בית, נשואה ואם לארבעה ילדים. בהתאם לתצהירה היא נוהגת לעזור לבעלה לעיתים בחנות הנעליים אשר בבעלות אחיו, ללא שכר. היא עותרת לפיצוי בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעות לטיפולים רפואיים והוצאות בגין עזרת בני משפחתה. צורפו מספר קבלות.

לאחר עיון בראיות שהוגשו ובטענות הצדדים, אני מעריכה את נזקיה של התובעת עקב התאונה, בגין כלל ראשי הנזק, בסכום כולל של 8500 ₪. לסכום זה יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% ומע"מ. לא מצאתי כי מדובר בנסיבות מיוחדות בהן יש מקום לפסוק שכ"ט עו"ד בשיעור העולה על השיעור הקבוע בחוק, במיוחד כאשר לא נשמעו ראיות בתיק. התובעת זכאית גם להחזר האגרה ששילמה בתיק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומה ועד היום. הסכומים ישולמו לידי ב"כ התובעת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין אצל ב"כ הנתבעת 2 ולאחר מועד זה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

התביעה כנגד הנתבעים 1 ו – 3 נדחתה עוד ביום 17.8.10 וממילא גם נדחית ההודעה לצד שלישי.

הנתבע 1 והנתבעת 3 עותרים לפסיקת הוצאות לטובתם. הנתבע 1 טוען כי עוד בטרם הוגשה התביעה כנגדו חזר וטען כי הטרקטורון המעורב בתאונה הוא טרקטורון שהיה מבוטח אצל הנתבעת 2 ולא הייתה סיבה אמיתית לפקפק בטענותיו. נטען כי הנתבע 1 נאלץ להגיש כתב הגנה ולערוך תצהירי תשובות לשאלון ואף להגיע ממקום מגוריו ברמת הגולן למשרדי בא כוחו. הנתבעת 3 טוענת כי יש לפסוק לטובתה את מלוא ההוצאות שנגרמו לה בתיק זה כי מלכתחילה לא היה כל מקום להכחשת החבות מצד הנתבעת 2. נטען כי לנתבעת 2 היה די זמן לברר את זכאות התובעת לפיצויים וכי הוספת הנתבעת 3 לתביעה הייתה מיותרת. הנתבעת 2 טוענת, מנגד, כי הכחשתה את זהות הטרקטורון המעורב לא נעשתה על ידה באופן שרירותי וטענותיה נסמכו על ממצאי חקירה ועל נתונים עובדתיים ממשיים ומבוססים, לרבות העובדה כי הנתבע 1 החזיק גם טרקטורונים ללא ביטוח חובה. החלטתה להודות בחבות בסופו של דבר נעשתה על סמך שיקול ענייני וכן על סמך שיקולי חסכון בהוצאות לכל הצדדים וחסכון מזמנו של בית המשפט. בירור מדויק לא התאפשר טרם הוספת הנתבע 1 כנתבע בתיק, כי רק במסגרת הבירור המשפטי קמה האפשרות להפנות דרישות לברור המחלוקות במסגרת ההליכים המקדמיים. לולא צרוף הנתבעים 1 ו – 3 לא ניתן היה לערוך בירור המחלוקות. נטען כי הוצאות הנתבעים האחרים צומצמו ביותר עם מסירת הודיית הנתבעת 2 בחבותה והם לא נאלצו להכין ראיותיהם. יש לעודד התנהלות כפי שהתנהלה הנתבעת 2 בענייננו.

לאחר שקילת טענות הצדדים, כאשר מחד, הנתבעים 1 ו – 3 אכן נשאו בהוצאות מסוימות עקב צירופם לתביעה, אשר בסופו של דבר נדחתה כנגדם, ומנגד – לא ניתן לקבוע כי הצרוף לא היה סביר, כאשר והנתבעת 2 נטלה על עצמה את החבות עוד טרם הגשת ראיות מטעם הנתבעים ובטרם תחילת שמיעת הראיות, תוך חסכון בזמן שיפוטי וייעול ההליך, אני קובעת כי הנתבעת 2 תשא בהוצאות הנתבע 1 בסכום של 1500 ₪ בתוספת מע"מ ובהוצאות הנתבעת 3 בסכום של 1000 ₪ בתוספת מע"מ. אין צו להוצאות בהודעה לצד השלישי.

ניתן היום, ט"ז חשון תשע"א, 24 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: